חומצה פולילקטית (PLA) היא חומר מתכלה חדש, העשוי מחומרי גלם עמילן המוצעים ממשאבים צמחיים מתחדשים (כגון תירס). גלוקוז מתקבל מחומרי גלם עמילן באמצעות הסכריפיקציה, ולאחר מכן חומצה לקטית בטוהר גבוה מיוצרת על ידי תסיסה של גלוקוז וחיידקים מסוימים, ולאחר מכן חומצה פולילקטית בעלת משקל מולקולרי מסוים מסונתזת בשיטת סינתזה כימית.
יש לו יכולת התכלות ביולוגית טובה. לאחר השימוש, הוא יכול להתפרק לחלוטין על ידי מיקרואורגניזמים בטבע, ולבסוף לייצר פחמן דו-חמצני ומים, שאינם מזהמים את הסביבה, דבר המועיל מאוד להגנת הסביבה. הוא מוכר כחומר ידידותי לסביבה.
שיטת הטיפול בפלסטיק רגיל היא עדיין שריפה וקרימציה, וכתוצאה מכך נפלטים לאוויר מספר רב של גזי חממה, בעוד שפלסטיק חומצה פולילקטית נקבר באדמה לצורך פירוק, והפחמן הדו-חמצני שנוצר נכנס ישירות לחומר האורגני בקרקע או נספג על ידי צמחים, שלא ייפלטו לאוויר ולא יגרמו לאפקט החממה.
