עם צמיחת החיכוכים והמחסומים בסחר העולמי, מוצרי PVC מתמודדים עם מגבלות של תקני אנטי-היצף, מכסים ומדיניות בשווקים זרים, והשפעת תנודות בעלויות המשלוח הנגרמות מסכסוכים גיאוגרפיים.
אספקת ה-PVC המקומית שומרת על צמיחה, הביקוש מושפע מההאטה החלשה בשוק הדיור, שיעור האספקה העצמית של ה-PVC המקומי הגיע ל-109%, יצוא סחר חוץ הפך לדרך העיקרית לעיכול לחץ האספקה המקומית, וחוסר האיזון האזורי העולמי בהיצע וביקוש, מה שיוצר הזדמנויות טובות יותר לייצוא, אך עם העלייה במחסומי הסחר, השוק מתמודד עם אתגרים.
סטטיסטיקות מראות כי בין השנים 2018 ל-2023, ייצור ה-PVC המקומי שמר על מגמת צמיחה יציבה, וגדל מ-19.02 מיליון טון בשנת 2018 ל-22.83 מיליון טון בשנת 2023, אך צריכת השוק המקומי לא הצליחה לעלות בו זמנית. הצריכה בין השנים 2018 ל-2020 הייתה תקופת צמיחה, אך היא החלה לרדת בשנת 2023 בשנת 2021. האיזון ההדוק בין היצע לביקוש המקומי הפך להיצע יתר.
משיעור העצמאות המקומי, ניתן לראות גם כי שיעור העצמאות המקומי נשאר על כ-98-99% לפני 2020, אך שיעור העצמאות עולה ליותר מ-106% לאחר 2021, ו-PVC מתמודד עם לחץ היצע גדול מהביקוש המקומי.
עודף ההיצע המקומי של PVC הפך במהירות משלילי לחיובי משנת 2021, וקנה המידה הוא יותר מ-1.35 מיליון טון, מנקודת מבט של תלות בשוק היצוא, לאחר 2021 מ-2-3 נקודות אחוז ל-8-11 נקודות אחוז.
כפי שמראים הנתונים, מוצרי ה-PVC המקומיים מתמודדים עם מצב סותר של האטה בהיצע וביקוש האטה, דבר המקדם את מגמת הצמיחה של שוקי היצוא הזרים.
מנקודת מבט של מדינות ואזורי ייצוא, PVC מסין מיוצא בעיקר להודו, דרום מזרח אסיה, מרכז אסיה ומדינות ואזורים אחרים. ביניהן, הודו היא יעד הייצוא הגדול ביותר של סין, ואחריה וייטנאם, אוזבקיסטן ואחרות, הביקוש גם הוא גדל במהירות, במורד הזרם שלה משמש בעיקר לתעשיות צינורות, סרטים, חוטים וכבלים. בנוסף, PVC המיובא מיפן, דרום אמריקה ואזורים אחרים משמש בעיקר בבנייה, רכב ותעשיות אחרות.
מנקודת מבט של מבנה סחורות היצוא, יצוא ה-PVC של סין מבוסס בעיקר על מוצרים ראשוניים, כגון חלקיקי PVC, אבקת PVC, שרף PVC וכו', המהווים יותר מ-60% מסך היצוא. אחריו מגיעים מוצרים סינתטיים שונים של מוצרי PVC ראשוניים, כגון חומרי ריצוף PVC, צינורות PVC, לוחות PVC, סרטי PVC וכו', המהווים כ-40% מסך היצוא.
עם הגידול בחיכוכים ובמחסומים בסחר העולמי, מוצרי PVC מתמודדים עם מגבלות של תקני היצף, מכסים ומדיניות בשווקים זרים, והשפעת תנודות בעלויות המשלוח הנגרמות מסכסוכים גיאוגרפיים. בתחילת 2024, הודו הציעה חקירות היצף על PVC מיובא, על פי ההבנה הראשונית הנוכחית של הרשמי טרם הסתיימה, על פי הכללים הרלוונטיים, מדיניות ההיצף צפויה להסתיים ברבעון הראשון עד השלישי של 2025, ישנן שמועות לקראת יישומה בדצמבר 2024, שטרם אושרו, בין אם שיעור המס גבוה או נמוך, תהיה לכך השפעה שלילית על יצוא ה-PVC של סין.
משקיעים זרים מודאגים מיישום מכסי היצף ההודיים, מה שיוביל לירידה בביקוש ל-PVC סיני בשוק ההודי, לקראת תקופת הנחיתה לפני שיותר עקיפות או צמצום רכש, ובכך ישפיע על היצוא הכולל. מדיניות ההסמכה של BIS הוארכה באוגוסט, ומהמצב הנוכחי ומהתקדמות ההסמכה, לא ניתן לשלול כי יישום ההארכה יימשך בסוף דצמבר. אם מדיניות ההסמכה של BIS של הודו לא תוארך, תהיה לכך השפעה שלילית ישירה על יצוא ה-PVC של סין. הדבר מחייב את היצואנים הסינים לעמוד בתקני ההסמכה של BIS של הודו, אחרת הם לא יוכלו להיכנס לשוק ההודי. מכיוון שרוב יצוא ה-PVC המקומי מצוטט בשיטת FOB (FOB), העלייה בעלויות המשלוח הגדילה את עלות יצוא ה-PVC מסין, מה שגרם להחלשת יתרון המחיר של ה-PVC הסיני בשוק הבינלאומי.
היקף הזמנות היצוא לדוגמה ירד, והזמנות היצוא יישארו חלשות, מה שמגביל עוד יותר את היקף היצוא של PVC בסין. בנוסף, לארצות הברית יש אפשרות להטיל מכסים על היצוא הסיני, מה שצפוי להחליש את הביקוש למוצרים הקשורים ל-PVC כגון חומרי ריצוף, פרופילים, יריעות, צעצועים, רהיטים, מכשירי חשמל ביתיים ותחומים אחרים, וההשפעה הספציפית טרם מומשה. לכן, על מנת להתמודד עם הסיכונים, מומלץ ליצואנים מקומיים להקים שוק מגוון, להפחית את התלות בשוק היחיד ולחקור שווקים בינלאומיים נוספים; לשפר את איכות המוצר.

זמן פרסום: 04 בנובמבר 2024